דפים

יום שני, 25 בפברואר 2019

אוי כפרה האוסקרים, ליידי גאגא.

לפני שנתחיל: לא. ברדלי קופר וליידי גאגא לא מנהלים רומן לוהט מאחורי הגב של איירינה שייק, וגם לא רומן מדשדש  בטמפרטורת חדר מול הפרצוף של מאמא קופר (משמאל:). 
צילום: Getty
כן, יש להן כימייה יוצאת דופן על המסך ועל הבמה, והם משחקים על זה בכדי למכור לנו את הסרט שלהם (כוכב נולד) ולנסות לזכות בפרסים. 
זה נקרא אסטרטגיית מרקטינג ושני-שליש מהוליווד עושים את זה כשיוצא להם סרט לאקרנים והם צריכים למלא מושבים בקולנוע. הסרט של ליידי גאגא וברדלי קופר היה מועמד ללא מעט פרסים השנה, ולכן הם לקחו את זה צעד אחד רחוק יותר והפגינו כמעט זוגיות ו-כמעט אהבה בכל הזדמנות שהיתה להם כבר פאקינג חצי שנה. מהרגע שהסרט שלהם יצא לאקרנים, בכל ראיון ושטיח אדום שלהם ביחד המסר היה זהה: איזה תענוג היה לעבוד ביחד, כמה הכישרון של כל אחד מהם עזר להוציא מהשני את המיטב, כמה הם ראו אחד את השנייה וידעו בשבריר שנייה שזה זה (מקצועית), וכו וכו וכו. זה היה נורא מעייף. במילים אחרות, התפקיד שלהם, כשחקנים ובעלי "מניות" בסרט, היה למכור את השותפות ביניהם כמבוססת על אהבה כנה. וההופעות המוזיקליות שלהם ביחד נראו כפי שנראו בכדי לעורר בנו, הצופים, לבבות בעיניים בעודינו נזכרים איזה זוג נפלא היו ג'קסון ואלי בסרט*.

*התנצלות עמוקה לקוראת נופר - אנא השארי חברה שלי - 
...אז זהו ש..... לא ממש. קודם כל ג'קסון ואלי היו זוג לא משהו. נכוןף הוא זה שגילה והרים אותה אבל תמך בה כל עוד היא היתה פחותה ממנו. הוא לא פירגן לה על ההצלחה שלה - אופילו זלזל בה על קריירת הפופ המצליחה שלה (פופ! לא עלינו) בעוד שהיא ויתרה על הכל על מנת לתמוך בשיכור הנרקסיסט הזה. 
שנית, ותעצרו אותי אם כבר חפרתי על זה אבל, הסרט היה בינוני לגמרי. הכימייה בין ליידי גאגא וברדלי היא אדירה - מגיע להם שאפו ענק על זה - אבל חוץ מזה, הסרט עצמו היה 6 גג. ברור שהסרט נעשה מתוך הערכה עמוקה למוסיקה ולחוויית צפייה במופעים מוסיקליים (אני מודה על כך, בתור היותי חולת פסטיבלים והופעות חיות) , כך שהנקודה החזקה ביותר של הסרט היא חוויית המוסיקה. ברור שברדלי עשה את הסרט כפי שעשה אותו מתוך מחשבה על חוויית הצופה, וחוויית הצפייה היא אכן אדירה. אבל... זהו. כל השאר בסדר ותו לא. הבימוי? בסדר. העריכה? בסדר. התלבושות? בסדר. התסריט? זה בכלל חידוש (רביעי, לא?) של סרט ישן והתסריט הנוכחי לא מרים את הפוטנציאל הטמון בו לשום מקום מעניין. אבל חוויית הצפייה? מאה. אם היו מחלקים פרס על "חוויית הצפייה" אז מגיע לסרט לזכות. כל שאר הפרסים - ממש לא. יאללה עופו עלי בקומנטים למטה, אני לא מפחדת. 

אבל! פאק זה יוצא להם טוב, ופאק היא מוכשרת כמו שד. 

איפה הייתי? 
שיעול, ליידי גאגא ידעה אבל שפרס אחד היא כן הולכת לקבל: את אותו הפרס שהיא קיבלה בכל טקס פרסים בחודשים האחרונים - שיר השנה. בואו ניקח שנייה לגלגל העיניים לנוכח ה"הפתעה" שהיא הפגינה כשזכתה:

אחותי, דברי עם טיילור סוויפט למה היא למדה לשחק אותה יותר טוב. 

אניוויי, טיילור ידעה שתזכה והיתה חייבת להפציץ בלוק הכי חזק שלה עד היום, בשיא כל הלוקים של החודשים האחרונים. הליידי בדרך-כלל אוהבת להתחנף לחברי האקדמיה (ולא משנה איזו אקדמיה) עם לבוש שהוא הומאז' פעם למרילין מונרו, פעם ל-old Hollywood Glam, וכו. והפעם, היא בחרה ב........
צילום: INSTAR

אודרי הפבורן. 
צילום: Tom and Lorenzo

השמלה היא של מקווין והיא עשוייה ללא רבב. 
צילום: INSTAR

היא משלבת באופן מושלם בין אלגנטיות ומקצוענות תפירה (זה היה יכול לצאת ממש גרוע) לבין.. ובכן, השיגעון של ליידי גאגא. אל תשכחו שכל מה שליידי גאגא לובשת זה תחפושת אז כמובן שהכפפות היו חובה. 
צילום: INSTAR

אבל בחיאת, מה זה צבע העור הזה. 
זה כאילו המתלמדת במכון השיזוף took the wrong colored orange bronzer and crancked it up from 2 to 11. ובשילוב עם גוון הבלונד המחריד (למה היא תמיד חייבת לבאס עם גוון בלונד בוטה כל כך?) היא נראית רדיואקטיבית. 
אבל מה שבאמת הכי ביאס? הסנטרפיס של כל הלוק הזה - שרשרת היהלום 128.5 קארט - ממש, אבל ממש מכוערת. 
צילום: INSTAR

לא יכלת לשחזר את המקור? 
אולי זה פשוט עובד יותר טוב עם שמלה אחרת? 
צילום: Getty

בואו נסיים עם קצת fake-crying כי לכולנו מגיע לסגור את היום עם חיוך. 
Look honey, I'm a mother. My two year old tries to pull this shit on me all the time, and I laugh in his face too.


צילום: Getty

תגובה 1: