דפים

יום שלישי, 4 במרץ 2014

פנטזיית ילדות

כשהייתי קטנה סבתא שלי, שתבדל לחיים ארוכים, עבדה במתפרה של הקיבוץ. איי שם באמצע שנות ה80 הייתה למתפרות הקיבוציות לגיטימציה להתקיים וסבתא שלי הייתה אחת מבין כמה קיבוצניקיות שהיו אמונות על קולקציות בגדי ילדים ונוער, שסמלו את הרוח התמימה והציורית של התקופה בה גדלתי. הקרבה לסבתא שלי והאהבה לאופנה שהראתה ניצנים כבר אז, איפשרה לי להסתובב כל היום בין גלילי בדים, סמפלים ומכונות תפירה והדבר שאהבתי יותר מכל היה לעצום עיניים ולנסות לדמיין את שמלת חלומותי.

בפנטזיית הילדות שלי היו תופרים לכבודי שמלה שיש בה גם נקודות, גם פרחים וגם פירות - בכל הצבעים! היא הייתה ארוכה ארוכה, עד הרצפה אבל עם המון שכבות של מלמלה בלתי נגמרת שיוצרת נפנוף אין סופי, שהוא כמובן הדגש החשוב ביותר לכל שמלה של ילדה בת 6.
 צילום: Getty
ואז זואי דשנל גנבה לי.

:(