דפים

יום רביעי, 11 בדצמבר 2013

מה מסתתר מאוחרי התמונה?

לפני כמה ימים, נתקלתי בשידור חוזר של פרק בסיינפלד שבו הבוס של איליין נתקע מול תמונת תלת מימד ומסרב לזוז ממנה עד שיצליח לפענח מה מסתתר מאחורי הקשקוש הדיגיטלי שלפניו.

אני מזדהה עם התסכול שלו. כשהייתי בחטיבת ביניים היה לי ספר כזה, מלא בתמונות תלת מימדיות. שעות הייתי מבלה בבהייה, בריכוז, מקרבת את התמונה ומרחיקה, מנסת לאמץ את העיניים ואז להרפות אותן - והכל בציפייה שאוטוטו יקפוץ מהדף איזה סוס. זה אף פעם לא קרה. 
מהר מאוד הבנתי שהעולם מתחלק לשניים: אנשים כמוני שיבהו לנצח ולעולם לא יצליחו, ואנשים כמו אחותי הגדולה, שרק עברו במסדרון מאחורי לשנייה וכבר זיהו את החיה קופצת להם מהתמונה. (עד היום אני חווה את רגשי הנחיתות).

צילום: Getty
זואי סלדנה נמנית כנראה עם המחנה הראשון. כמוני, היא לא מצליחה לפענח את ההדפס. היא מאלה שמסתכלים על תמונה עם מלא פרפרים צבעוניים ואומרת לעצמה: הנה! אני רואה את זה! זה פרפר!
זואי, עזבי אותך, את סתם עושה כאילו. את לא באמת רואה את התמונה המוסתרת, וזה אף פעם לא באמת פרפר. 
זו סתם שמלה מכוערת.