דפים

יום חמישי, 14 בנובמבר 2013

מי הבוס עכשיו?

לפני כמה ימים, נפל לידיי מאמר של הירחון "קוסמו" (אני נשבעת שאני לא קוראת את זה: תחומי העניין שלי נמתחים הרבה מעבר ל-"23 דרכים דרכים לשגע את הגבר שלך במיטה" ו-"36 דברים שהגבר שלך צריך לעשות לך, מעליך, ומתחתיך עכשיו" - באמת, מי עורך את העיתון הזה?): 10 סיבות למה שווה לך לצאת עם חנון. בתור אחת שחיה עם אחד כזה, צחקקתי בקול רם כשקראתי את סיבה הראשונה: יש לחנונים דברים שהם פשוט מטורפים עליהם.
ובכן, חבר שלי בהחלט נכנס לקטגוריה הנ"ל. והוא מטורף על אליסה מילאנו. כן, אליסה מילאנו.
תמיד שאני נתקלת בתמונה שלה ומעקמת את האף הוא מביט מעבר לכתף שלי אל המסך ומכריז את אהבתו הנצחית לבת של טוני דנזה ב"מי הבוס".
(*ילדי האייטיז - אתם רוצים ללחוץ אל הלינק הזה. על לא דבר. )
הבחור לא התגבר עליה מאז. וכל פעם שאני מעזה להגיד עליה משהו רע - הוא שולח אותי לישון על הספה.
ובכן, נמאס לי מהספה.
שומע? אנחנו סוגרים את זה אחת ולתמיד, כאן ועכשיו:

אליסה מילאנו הפסיקה להיות רלוונטית כש"מכושפות" ירדה מהמסך ב-2006 (עצרו הכל, וויקיפדיה גילתה לי ש"מכושפות" היתה משודרת במשך 8 שנים. 8! אוי אני מרגישה זקנה). אז אומנם היא מככבת בתכנית חדשה בערוץ Lifetime לנשים בשם "פילגשות" (כן, וזה מיותר, תחסכו את זה מעצמכם), אבל היא מתלבשת כאילו היא עדיין הבת של טוני דנזה.
צילום: Getty
כי רק טינאייג'רית עמוק מהאייטיז יכולה לחשוב שהשילוב הזה הוא לגיטימי. אין באאוטפיט הזה ולו קמצוץ של היגיון: לא באורך של החצאית ושל השרוולים, לא בהדפסים המשונים החולצה (לבדוק את תיבת הדואר שלי לא הייתי יורדת עם הפיג'מה הזאת), לא בשילוב מעורר הרחמים בין הפסים של למטה לכאב ראש של למעלה, לא בצבע הנעליים ולא בליפסטיק הורוד.

אני אעצור את עצמי כאן. אני צריכה ללכת להכין את הספה.