דפים

יום רביעי, 2 באוקטובר 2013

ישנן בנות

לקח לי מעל שבוע להחליט מה אני חושבת על הלבוש של בנות "בנות". בהתחלה שנאתי את הכל. אבל לאט לאט משהו בי השתנה.
בואו נדבר על זה.

לנה דנהם בשמלה של פראדה.
 צילום: Getty

אז: טו מאצ' האני. אני מבינה שאת בקטע אלטרנטיבי, אבל אין צורך לסטות למחוזות המיגרנה.
היום: אתם יודעים, השמלה ממש מחמיאה לה. נוסף על כך, היא נמצאת בדיוק בטווח "המותג" של לנה: שונה, נועז ובלתי צפוי. וגם: אמנם אני נגד תספורת הקסדה המטופשת, אבל אני מחבבת את הצללית הירוקה. זה משעשע!

זוסיה מאמט בשמלה של הונור (יעני, כבוד)
 צילום: Getty

אז: יאפ, הנה המיגרנה.
היום: נתחיל בזה שזוסיה כנראה לבשה את השמלה הכי מעניינת בטקס שהיה מלא בצבע שכמעט איננו.
תרגעו, לא אמרתי שהיא יפה, בסה"כ קראתי לה מעניינת.
השילוב הנועז של חזיית העור עם הדפס ה-tie-dye של מחנה קיץ בצופים, יצר שמלה שקשה להוריד ממנה את העיניים. אני חושבת שזו מחמאה בהנתן שאנחנו מדברים על שחקנית שמגלמת את הצעירה היהודיה הבתולה האחרונה בניו-יורק, שמסתובבת עם חצאיות וגרבי ברך, או עם חליפות טרנינג תואמות בצבע ורוד.

 אליסון וויליאמס לובשת ראלף לורן
 צילום: Getty


אז: הבנו מרני, את הנסיכה הקסומה.
היום: הבנו מרני, את הנסיכה הקסומה.

ההתלבטות שלי כלפי הלבוש של שלושת כוכבות "בנות" משקף באופן מושלם את תחושותיי כלפי הסדרה עצמה: לא משנה כמה זמן אני נותנת לזה, ולא משנה כמה אני מחפשת להתחבר - ממש מתאמצת - זה פשוט לא זה. "בנות" - כמו הלבוש של השחקניות הראשיות שלה - היא אולי תכנית נועזת, אלטרנטיבית ובעלת אמרה ייחודית על החיים של בחורות פוסט קולג' בברוקלין, אבל היא פשוט לא זה.
אולי הבעיה היא לא בסדרה - הבעיה היא בי. במיגרנה.