דפים

יום חמישי, 3 במאי 2012

אלטרנטיבה קרייריסטית

כולנו היינו שם - ההבנה שהגענו לתקרת הזכוכית בעבודה הנוכחית ושאין ברירה - חייבים להמשיך הלאה. אצל קתרינה גראהם, תקרת הזכוכית היתה למעשה קקטוס ירוק וענקי מקטיפה, אשר שימש להחצין לעולם את היאוש הכבד שבלהיות סייד-קיק חסר עלילה בתכנית טלוויזיה שגם אני כבר הפסקתי לצפות בה.
כמו כל בחורה אחרת שמיצתה עד תום את הפונציאל התעסוקתי שלה בהפקה מדשדשת של ערוץ הכבלים CW (האחראי לפנינים טלוויזיוניות כגון 'גוסיפ גרל' ו-'יומני הערפד'), פנתה קת לאפיק הקרוב ביותר שבנמצא: זמרה.
יאפ - קת התחילה לשיר
צילום: Pacific Coast News
and she MEANS IT
 צילום: Pacific Coast News
עשרים השניות הראשונות של השיר שלה (+ הסטילס של קטעי הריקוד שדפקה עם להקת הבנות שלה ברחבה של קניון בקליפורניה, לא מביך בכלל) הבהירו לי שעילוי מוסיקלי, איך נאמר? היא לא.
אבל ממתי מחסור חמור בכשרון הניע אי פעם מישהי בהוליווד להתרחק מהמצלמות ו/או מאולפני הקלטות?
היי, מה שעבד בשביל מדונה...
 צילום: Pacific Coast News
 אז זהו, שלא.
קת כפרה, בשנות השמונים, היינו כולנו עיוורים, מבולבלים, או קצת צעירים מדי בכדי להבין שחזיות ניטים הן לא לבוש במה הולם. וגם לא שילוב של ג'ינס קצר עם הטייץ השמור לרכיבת-אופניים בוויקנד. ולקשור מסביב למותן את הפלאנל של אנג'לה מ'אלה הם חיי' ממש לא הולך לעזור לקריירה החדשה שלך.
סמכי עלי - תחזרי להפקה של 'יומני הערפד' ותשכנעי אותם להוסיף אותך לכל סצינה שבה איאן מוריד חולצה.
אם זה לא יעזור לתלוש המשכורת, לפחות זה יעודד אותך קצת.
וגם אותנו.