דפים

יום שבת, 31 במרץ 2012

פנייה נרגשת, ההיא מיומני הערפד

הי, איך קוראים לך שוב, תזכירי לי?
קת גרהאם. אוקי. אני מבטיחה לשכוח את זה (שוב) עוד כמה דקות.
זה בטח נורא מתסכל להיות חלק מצוות השחקנים של יומני הערפד בימינו. כבר לא קורה כלום אצלכם בסדרה. את בטח מקבלת כל שבוע את התסריט של הפרק הבא ומזה מתבאסת. את גם בטח קצת מתוסכלת מעלילות המשנה המעופשות שנותנים לדמות שלך. כאילו, יאללה, את מכשפה הבנו. אין לך חיים משלך כי את רק הסיידקיק של כל השאר. בואו נתקדם. אגב, יש מצב שאת מדברת עם מישהו? שאת תופסת את הכותבים לשיחה בסמטה חשוכה ומסבירה להם שאו שיתחילו להזיז שם עניינים או שיוסיפו סעיף לחוזה של איאן שהוא חייב להוריד חולצה בכל פעם שהוא מופיע בסצינה...? יש מצב שאת עושה לאחותך איזו ג'סטה?
בקיצור, שומעת?
צילום: Getty
נראה לי הרייטינג שלכם קצת ברצפה כרגע, ושאת במרחק סנטימטר מלשלוף ארנב מהכובע אם זה יעורר את הצופים בבית לחזור ולצפות בסדרה שלכם. אבל מאמי, לא ככה. להתעטף בקקטוס ענקי עשוי קטיפה לא יעזור לאף אחד. אלא אם כן את לובשת את הקקטוס הענקי הזה לכשתלכדי את כותבי הסדרה בפינה חשוכה ותסבירי להם באיומים שרק מנות כפולות של זמן מסך של איאן יכולים להציל את הספינה הטובעת. כי הקטיפה שלך אכן נראית כמו כלי נשק מאיים ומכאיב במיוחד. in which case, רוק איט סיסטר.
דש לאיאן!
באהבה,
אני.