דפים

יום שבת, 4 בפברואר 2012

דיכאון אחרי פרידה

בעוונותי, אני אוהבת את קייטי פרי. נדמה, כי בשונה משאר חברותיה לביצה, קייטי מבינה את מיקומה בשרשרת המזון של תעשיית הטראש פופ, היא לא לוקחת את עצמה ואת תפקידה (כבדרנית ותו לא) ברצינות רבה מדי, השירים שלה קליטים וברובם לא מעצבנים יותר מדי, וזה באמת נראה שהיא ממש ממש נהנית.
ואני שואלת - מה צריך יותר מזה? rock on סיסטר.
על כן, הצטערתי לשמוע על גירושיה מבעלה מזה כמה חודשים, הקומיקאי הבריטי ראסל ברנד.
כמו כל סלב שזה עתה נפרדה מבעלה, קייטי יצאה לבלות כשהיא אוחזת בגיי BFF שלה.
צילום: Pacific Coast News
חבל שאת הסטייל היא השאירה בבית.
על פניו, ניתן לטעון משדובר בלוק קייטי פרי קלאסי: פאה, שמלה צמודה, קצקצרה, הרבה רגליים ונוצצים.
אבל זה לא.
זה נטול חן, הומור עצמי, quirkiness ופאן. במקום, קייטי נראת כמו סתם עוד פרחה הוליוודית שמחצה ודחסה את עצמה לתוך מיני קצרצר בניסיון נואש להבליט איזו רגל או שדיים. זה כאילו שקייטי בכזה דיכאון שאפילו השמלה שלה באבל. קייטי, אל תלכי לשם. אל תלכי בדרך הקרויה על שם סקרלט ג'והנסון. אל תזניחי את עצמך ואת הלוק שלך, זה רק יגרום לך להרגיש יותר גרוע.
אז תגדלי שיער, תצבעי אותו חזרה לשחור, וקחי כמה ימים לשבת בבית ולבכות לתוך קערה של גלידה. אני מבטיחה לך שזה יעזור גם למצב רוח שלך וגם לבחירות האופנתיות.