דפים

יום חמישי, 19 בינואר 2012

גלובוס הזהב, הזוכות הגדולות

צפייה בתמונות מטקס גלובוס הזהב השנה הבהיר לי עד כמה אני כבר לא מחוברת לעולם. בקולנוע לא הייתי מאז צעצוע של סיפור 3 בתלת מימד, וטלוויזיה בבית אין לי. אני לא ממש עוקבת אחר איזה סורט יוצא לאקרנים ומתי (רק ברכילות על הסלבס, לצרכי מחקר בלבד, כמובן) ובטח שאני לא מזהה 80% מהסדרות שהיו מועמדות לפרס השנה (אתם מבינים, הסדרות היחידות שאני עוקבת אחריהן באדיקות, איך נאמר, אני בספק אם יהיו מועמדות לפרס כלשהו בעתיד הקרוב...).
דווקא משום כך, אני מרגישה צורך עז להקדיש פוסט שלם לזוכות המאושרות, שהרי, מישהו שם כנראה חשב שמגיע להן. היי, אני כנראה לעולם לא אדע על מה בדיוק הן זכו אבל הן הלכו הביתה עם פסלון ועל כך - ריספקט.

עד כאן הפירגון האוטומתי.

קלייר דיינס היא ה-girl crush שלי מאז ימי בחטיבת הביניים (שלי וגם שלה ב"My So Called Life" עליה השלום). שעות הייתי יושבת מול המראה באמבטיה, מנסה לחקות את טון הדיבור שלה, להטות את הראש בדיוק כמו אנג'לה, ומייחלת לשיער ישר ואדום. כל כך הערכתי אותה ואת יכולות המשחק שלה, שעד היום מהדהד  לי בראש הבכי קורע הלב שדפקה בסוף "רומיאו ויוליה" כשגילתה שליאונרדו דיקפריו הרעיל את עצמו (להרגע, זה היה הנייניז. כולנו היינו מאוהבות בליאו).
מאז, עברו המון שנים. My So Called Life ירדה מהמסך, ליאו התבגר והשמין בפנים, אני הפסקתי לבכות בסרטים שלו וקלייר עשתה תואר בייל. כשחזרה לתודעה הציבורית לא מזמן, עם עלייתה של הגרסה האמריקאית ל"חטופים" (Homeland - תראו את זה ומיד),  הייתי מאושרת. כי תמיד כיף לראות סוגשל גיבור ילדות שעדיין הולך לו בטירוף. והיא אפילו מתלבשת לא רע בכלל (מאוד נקי, מאוד אלגנטי, מאוד קלוין-קליין שיק אבל על הצד הטוב).
ופתאום - גלובוס הזהב 2012. וחברה שלי קלייר מועמדת לפרס שחקנית הדרמה הטובה ביותר. ובחיי שמי - מגיע לה.
אבל למה זה מגיע לי?
 צילום: Getty
אני יודעת שאני בעמדת מיעוט אבל - השמלה הזאת, מבית ג'יי מנדל לא יורדת לי בגרון. כן, היא יושבת עליה בול. כן, הגב שלה מעורר בי רגשות קנאה עזים. אבל כל התסבוכת הזאת לא נעימה לי בעין. מסגרת הרשת השחורה מקדימה, עיצוב החגורה הנוקשה, ניגוד הצבעים ושילוב הבלונד הצהוב מדי עם הליפסטיק האדום.... הכל מרגיש לי חד מדי, כבד מדי, ותקוע.
קלייר דיינס היא מהשחקניות האלה שמקרינות החוצה המון אופי. והגל שלה משדר על תדר רגוע ורך וזורם.
להבדיל, תראו מה היא לבשה לגלובוס הזהב שנה שעברה:
 צילום: Getty
רואים את ההבדל?
זהו בדיוק הפער שבין "אני יפיפייה ומתוחכמת" (שנה שעברה) לבין "אני מנסה להוכיח שהתבגרתי ושאני שחקנית מוערכת".
חבל מאמי, הפסלון היה שלך עוד מלפני שבחרת שמלה.

קייט וינסלט זכתה - מפתיע! - בפרס השחקנית הטובה ביותר בסרט המיועד לטלוויזיה. רבות כבר דובר כאן באוי כפרה לא על המלתחה של קייט במסע התקשורתי המפרך שלה לסרט המדובר, מילדרד פירס. על כן, ציפיתי שתופיע בשמלה צמודה שמוחצת לה את הציצי, מצרה את גזרתה בעזרת אשליות אופטיות, או סתם בשמלה אדומה. במקום, קיבלנו את זה:
 צילום: Getty
אני שמחה לראות שהיא בחרה לאפשר מעט מרווח נשימה לחזה שלה, אבל לא יכול למצוא שמלה שנראית טיפה יותר מפוארת..? סבבה שכתוב ג'ני פקהאם על התווית אבל חולצת סאטן שחורה קצרה תחובה בתוך חצאית מקסי בגזרה גבוהה - גם לי יש בבית (פחות או יותר). הייתי מצפה מקייט, אחרי המסע התקשורתי המעייף שהעבירה אותנו, שתנצל את ההזדמנות החגיגית של גלובוס הזהב להפיל אותנו על הרצפה בנוק-אאוט.
כנראה שגם היא כבר עייפה. או שאולי צפתה בעצמה במילדרד פירס, ונכחה לגלות שזו היצירה הקולנועית המשעממת ביותר שהוקרנה על גבי מסך הטלויזיה שלי מאז סקס והעיר הגדולה: הסרט, והחליטה להצניע נוכחות מהפאדיחה.

נצנצים ירוקים היו הלהיט החם של השטיח האדום, ואף אחת לא לבשה אותם טוב יותר מאשר לורה דרן, שגם לקחת הביתה פרס על היותה שחקנית הקומדיה הטובה ביותר.
 צילום: Getty
ועל זה אכן נאמר - ניצחון.

ניצחון נוסף נרשם גם למישל וויליאמס שקיבלה פרס על גילומה את מרלין מונרו בסרט החדש "השבוע שלי עם מרלין".
מישל היתה יכולה ללכת על שמלה va va voom היסטרית (מרילין אחרי הכל, יו נואו) אבל במקום, הביאו לנו אותה בהפוכה מבית ג'ייסון וו.
צילום: Getty
מימיי לא חשבתי ששמלה מנומרת יכולה להיות כל-כך שיקית ואלגנית ביחד. הלבוש של מישל כל-כך understated בטוב טעם, שאם היה לי פרס של "המתלבשת שגרמה לי לחייך מאוזן לאוזן", היא היתה מקבלת גם אותו. בינתיים, היא תיאלץ להסתפק בגלובוס המוזהב.
ואם לא שכנעתי אתכם על השמלה של מישל, תחשבו על זה ככה: היי, לפחות היא לא לבשה שמלה בצבע ניוד.

מי כן לבשו שמלות ניוד?
אני שמחה ששאלתם.
"משפחה מודרנית" המשיכה לקצור שבחים, ונשות המשפחה עדיין נראות נהדר (כן, אפילו אריאל ווינטר בסגול, שבחרה שמלה שמתאימה לגילה הצעיר וגם קורצת למבקרים בהומור וחינניות. אם היא היתה מבוגרת ב-10 שנים, הייתי מזדעזעת, אבל עליה זה מקסים וחסר יומרה).
צילום: Getty
רק הערה אחת קטנה.
If you know you'll probably be posing for a zillion group photos, it might be a good idea to
color-coordinate, בשביל שלא יצא מצב שבו אנחנו מקבלים מסגור סגול מצד שמאל, נייבי מצד ימין, ובאמצע רואים רק את החגורה המטאלית של שרה היילנד.
ועוד הערה קטנטנה לג'ולי בואן: אני חושדת שהחזה שלך מונח ככה, בגלל שאת מחבקת את חברותייך בשתי ידיים וגם בגלל זווית הצילום. אבל אולי במחשבה שנייה - אני ממליצה לג'ולי לשבת עם המעצבת רים אקרה ולהתאים לעצמה שמלה בעלת מפתח סגור יותר. 

אם כבר אנחנו בנושא מחשופים, תראו מה היה תלוי על של מדונה (גם היא בשמלת רים אקרה), שזכתה בשיר השנה מתוך סרטה החדש W.E:
צילום: Getty
הכי חזרה לאייטיז, הכוללת כפפות הומלסים תואמות עם אצבעות חצי. האופנה והטרנדים אומנם נעים במעגלים אבל זו לא סיבה לשלב פריטים ב-2012 שהיו הטרייד-מארק שלך ב-1982. זה פשוט לא מגניב.
יודעים מה עוד לא מגניב? לנסות לזרום על מראה דרמטי וארטיסטי, כמו של אנדריאה ריזבורו בשמלת ויויאן ווסטווד, אבל להראות מאחורה כמו הגיבן מנוטרדם.
צילום: Getty 
המון כבוד אני רוכשת לויויאן ווסטווד, אבל אנדראה יקירתי, שמלה כזאת צריך לדעת ללבוש. את לעומת זאת, נראית בה בעיקר מבוהלת.

אבל בחזרה למדונה - אוי מאמי, את כבר בת 50+. תפסיקי לנסות להמציא את עצמך מחדש/לשחזר את עצמך שוב ושוב. העולם שבע ממדונה. עצה שלי: פשוט תהיי. תהני מהמשפחה, מהחבר הצעיר, מהקריירה החדשה כבמאית ומפיקת סרטים שאת כל כך מתאמצת לפתח. אבל הכי חשוב - קחי צעד אחורה מאור הזרקורים, רדי מהבמה ותני לטאלנטים חדשים לפרוח. כי את, את שלך כבר עשית.

ברכות לזוכות המאושרות.