דפים

יום שבת, 10 בדצמבר 2011

בעיות במתמטיקה פשוטה

לאלה מכם שלא מכירים אותי - אני מהבנות האלה שאין להן עמוד שדרה. אני מנסה, באמת שאני מנסה לבסס דעה נוקבת על נושא כלשהו אבל בסוף אני מגלה שאני סתם רכרוכית שנשברת אל מול המוכר, הידוע והדעות הקדומות שלי.
שתי דוגמאות נפלאות לכך:
1. הסדרה "גלי". מצד אחד - סדרה שנונה, מתאימה לאוכלוסיה, ערוכה להפליא ובריטני הבלונדינית היא עילוי טלוויזיוני. מצד שני - רייצ'ל. לא משנה כמה אנסה להתחבר לגלי, ליבי מסרב להתמסר לסדרה שהכוכבת הראשית שלה נראית יהירה, מעצבנת ובעלת עצירות תמידית, בדיוק כמו הדמות שהיא מגלמת. מעריצי גלי - עמכם הסליחה. בבקשה אל תחרימו את אוי כפרה לא!
2. מוסיקת קאנטרי. מצד אחד - מה עובר על הקאנטרי בימינו?? התבכיינות מודרנית לצלילי שלושה אקורדים ובנג'ו נהייתה אופנתית עד כדי שאתם מפיקים טקס פרסים כל שני וחמישי?? מצד שני - לא כל מוסיקת קאנטרי היא התבכיינות על אהבה נכזבת. יש גם זמרים והרכבים נפלאים שעושים לי חשק לקפוץ על הטנדר הדמיוני שלי ולצאת לחפש לי איזה פארם-בוי. מצד שלישי - טיילור סוויפט.

אז בעצם, שכנעתי את עצמי הרגע שאני אכן - לא אוהבת את גלי ולא אוהבת קאנטרי.
מה קורה כשמחברים אותם ביחד?
(התשובה בסוף העמוד*).

ובכן, שחקנית גלי קריסטין צ'נוות' העמידה פנים שהיא זמרת אמיתית לערב אחד והגיע לטקס הקאטנרי האמריקאי השבוע, לבושה בזעקה ירוקה לתשומת לב.
 צילום: Getty
אוי כפרה.
איזה באסה, כנראה שכחו להסביר לך: כשלושבים שמלה עם מחשוף היסטרי, את הדבק הדו-צדדי מדביקים מבפנים, לא מבחוץ. זה מבלבל נורא מאמי, אני יודעת.

(*תשובה: זוכרים את החוק המתמטי הפשוט שמינוס כפול מינוס תמיד שווה פלוס? רציתי נורא לכתוב שהוכחתי שהחוק הזה שגוי. ואז נזכרתי באמא שלי. כשהייתי קטנה ולא הצלחתי להבין איך פותרים בעיות שברים, אמא הסבירה: "מינוס כפול מינוס תמיד יוצא פלוס. יודעת איך תזכרי את זה? תחשבי על זה ככה: אידיוט כפול אידיוט תמיד יוצא בדיחה".
אמא, את גאון.)