דפים

יום רביעי, 29 ביוני 2011

זהירות בדרכים

בחייה של כל כוכבת עולה מגיע הרגע שבו היא שואלת את עצמה: מה ללבוש היום? 
לא מדובר בהחלטת לבוש חד פעמי בלבד, אלא בלוק, בסטייטמנט, בכיוון אופנתי מסויים שיגדיר אותה כאישה וכפרפורמית ייחודית השונה מכל האחרות. 
הנה דוגמה לשתי כוכבות צעירות, שהגיעו לאותה פרשת הדרכים בדיוק.
סלינה גומז החליטה לפנות בה ימינה לכיוון "יהה בייבי", שמוביל לעיירת "כבר לא ילדת דיסני אלא אישה צעירה והורסת". אחלה מקום דרך אגב.
צילמים: Getty

באמת שכבר הרבה זמן שאני נורא רוצה לשנוא אותה אבל אין לי סיכוי לעמוד בפניה. 
girlfriend nails it EVERY TIME.
רק אם אפשר - עצה אחת...?  תפטרי כבר מהחבר ג'סטין ביבר, הוא קטן עליך בכמה רמות טובות.

קתרינה גרהאם לעומתה סטתה שמאלה לכיוון האזור התעשייתי על שם ליידי גאגא:
צילום: Getty
תראי כפרה. לנווט בדרכים לבד זה לא תמיד דבר פשוט, במיוחד אם רק עכשיו נגמר לך המלווה, שלא לדבר על חנייה ברוורס לצד המדרכה. בדיוק בשביל זה הקוסמוס המציא את ה"רוד-טריפ" שמשמעו במבה, דיאט ספרייט וחברים טובים שיעבירו איתך את הנסיעה בכיף וידאגו שתגיעי אל היעד בשלום.  
במקרה שלך לחבר-לדרך קוראים "סטייליסט", ומשלמים לו במזומן במקום בבמבה ובדיאט ספרייט.
אבל אל חשש - אלא אם כן זה אותו ה"חבר לדרך" כמו של ליידי גאגא - התשלום בדרך-כלל שווה את זה.

איך להיות דיווה 101

אני לא ממש עוקבת אחר אמריקן איידול, אבל אם הדיווחים נכונים מסתבר שפספסתי אחלה עונה. לא, הטלנטים האמרקאיים לא הפתיעו לטובה השנה - להיפך: כולם כאחד נכשלו בלייצר סערה תקשורתית, ולו הקטנה ביותר. במקומם, מי שתפסה את הספוטלייט היתה לא אחרת מאשר השופטת המהוללת ג'ניפר לופז.
השנה היתה השנה הראשונה שלה כשופטת באמריקן איידול והרייטינג עלה פלאים.
שהרי, איזה אמריקאי בריא בנפשו לא ידליק טלוויזיה בשביל לראות את זה......?
צילום: Getty
 או, ג'י-לו, אני מוקירה אותך.

בדיוק כמו פאולה אבדול לפניה, כורסאת השופטים בבעלותו של סיימון קאוול הצילה את הקריירה המדשדשת של ג'יי-לו והניע אותה מנסיונות כושלים לקמבק בשירים על נעלי הלוביטן שלה - היישר חזרה לסטאטוס המגה-סטאר.
וכידוע, אין דבר שג'ני אוהבת יותר מאשר... להיות דיווה.
אם היית אמיצה מספיק ולחצת עם הקישור, פוצק, היית מבינה שג'ני לא חילקה למתמודדי התכנית טיפים מקצועיים שיעזרו להם לשפר את היכולות הווקאליות שלהם, להעמיק את הוויברציות או להשאר בקצב.
במקום, ג'ני פרום דה-בלוק העבירה למיליוני צופים בכל שבוע קורס מזורז "איך להיות דיווה 101".

למזלי השגתי סיכומים.

1. לבשו המון לבן 
צילום: Pacific Coast News
"מי, אני? דיווה..?"
צילום: Pacific Coast News
"oh, you kid, you kid"

צילומים: Bauer Griffin

איך אומרים אצלנו בכוכב נולד?  מיאוווו חתולה!!

2. הקרינו את הזוהר הפנימי שלכם - החוצה. 
הנוסחא היא פשוטה: כמה שיותר נוצץ ככה יותר טוב
צילום: Bauer Griffin
3. channel you inner animal
דוגמאות קלאסיות:
נחש הפרח-לנד (הכולל ניצול לרעה של מגפי-ירך כמוטיב רפטטיבי):
צילום: Bauer Griffin
האריה הזנותי (הכולל חשיפת חזייה כמוטיב מומלץ אך לא מחייב):
צילום: Pacific Coast News
4. אל תפחדו מרטרו
צילום: Bauer Griffin
5. אל תשכחו להצטלם מדי פעם עם הילדים
על מנת להראות שאתם לא לחלוטין מורמים מהעם
צילום: Bauer Griffin
6. העמיסו אקססוריז
צילום: Bauer Griffin
7. תלחמו כמו נינג'ות סמוראיות בכוחות הפשע והרשע, בתוספת סרטים בשיער
עדיף בעקבים
צילום: Getty
8. ואל תשכחו לעולם את האקססורי החשוב ביותר: THE SEXY FACE  !!!
נא לכלול את המבט המצועף והפה הפעור.
צילום: Getty
תקופת מבחנים מוצלחת לכולנו!

יום שבת, 25 ביוני 2011

אטלנטיק סיטי או שיק-תנועת-נוער..?

כמו רבים וטובים, גם דוגמנית-העל היידי קלום היא מעריצה גדולה של המעצב מייקל קורס. 
אני בגדול נוטה להסכים אותה.
הקווים שלו נקיים ופשוטים מצד אחד, אך קלאסיים ונשיים מצד שני. 
יחד עם זאת, 
צילום: Getty

אין שומדבר קלאסי, שיקי או sophisticated בשמלה שלה. 
למרות שאני מעריכה את הצבע המלבב, השמלה הזאת מזכירה לי חנויות בגדים של פרחות שתמיד מוכרות גופיות עם צווארון נופל ברישול. 
חתיכת נפילה מרושלת יש כאן...
אני מבינה שהיידי קלום היא היא היידי קלום, שהיא אמזונה בלונדינית ארוכת רגליים, נשואה באושר ועושר (רב) לזמר הניינטיז סיל ואמא לארבעה ילדים חמודים מאוד ועל כן היא יכולה להרשות לעצמה לעשות מה שבא לה מבלי שתהייה לי הזכות להגיב על כך.
אבל האני, דווקא בגלל שאת היידי קלום, את לא צריכה לצרוח את זה כל-כך חזק. זה גורם לך להראות קצת נואשת. וגם קצת כמו סלב דרגה ג' שיצאה לחגוג יומולדת בווגאס. וגם קצת מזכיר לי את הפרק בסקס והעיר הגדולה שהבנות נסעו לאטלנטיק-סיטי לחגוג לשרלוט יומולדת 35 שנייה והיא נתקפה חרדה שהיא תמצא עצמה זקנה בלה וערירית אז היא קנתה שמלת בימבוז ורודה מזעזעת עם מחשוף. בדיוק. כזה.
או שאולי מדובר במסע פרסום לעוד עונה מעייפת של פרוייקט מסלול..?
כך או כך, אני מתחילה להעדיף אותה כבר במראה הקז'ואל:
צילום: Pacific Coast News
או שאולי לא.
בבחירה שבין שמלת אטלנטיק-סיטי משודרגת לבין אוברול עשוי מבד יוטה שנגנב משבט הצופים הקרוב לבית, אני אבחר את הבימבו. אחרי הכל, אנחנו בית של "מכבי-צעיר".

דברים שלמדתי מאוי כפרה לא!

ארבעה חודשים של כתיבה באוי כפרה לא! הביאו אותי למספר מסקנות.
1. לא כל השאנל זהב (בעצם זו היתה פוצק אבל בכל זאת...)
2. פרדות משפיעות  לרעה על חוש האופנה של סלבס
3. יש הרבה יותר מדי טקסי פרסים בהוליווד
4. סלבס סמי-אנונימיות יעשו הכל בשביל תשומת לב, ובעיקר יחקו את הסטייל של טובות ומפורסמות מהן.

בואו נדבר על מסקנות 3 + 4.
שבוע שעבר התקיים טקס ה-Critic's Choice Awards, שבהן ג'יליאן ג'ייקובס החליטה שהיא שואבת השראה ממילה קוניס אהובת ליבי.
אררר, בערך.
צילום: Getty
אני לא יודעת מי עיצב את  השמלה של ג'יליאן, אבל זה נראה רע. מאוד.
כאילו מישהו לקח שאריות מפיסות הבד משמלת האלכסנדר מקווין עוצרת הנשימה של מילה קוניס, ליפף אותן מסביב לטי-שירט שחור מכותנה של הגאפ, וסגר את הכל עם סיכות בטחון מאחורה וחגורה חומה בשביל שיראה כאילו הקדישו לזה מחשבה סטייליסטית. אה, והכתמים הכחולים שאתם רואים מקדמה הם לא אשליה אופטית של המצלמה אלא חלק מההדפס.
יאפ.
כמובן שהשמלה היא לא לחלוטין אשמתה של ג'יליאן. שהרי, היא לא זו שעיצבה אותה. אולי היא אפילו גם לא בחרה אותה. אבל היא כן הרשתה לסטייליסטים שלה להלביש אותה בהכלאה המכוערת הזאת. 
עם סנדלי עקב מזמש סגול.
ואודם שמנסה להתאים עצמו לאחד מגווני האדום של השמלה אבל מפספס בקילומטר.

תופעה מטרידה שנחשפה כאן בעבר באוי כפרה לא! היא תופעת "המספריים של הוליווד". מדובר על מחלה אפידמית שגורמת לשמלות של סלבס להחתך ולהקרע במקומות אקראיים וחסרי היגיון.
המכה - מסתבר - ממשיכה.
צילום: Bauer Griffin 
אני לא ממש מבינה את ההיגיון העומד מאחורי השמלה של אנה טורב, ואני לא מדברת על הצבע החיוור שלא עושה לה שום טובות. מה זה הקרע הטיפשי הזה? אני מבינה שיש לך שרירי בטן שאפשר לשפשף עליהן כביסה, אבל זה נראה יותר כאילו שהשמלה סתם נפרמה לך. המיקום כל-כך awkward שזה נדמה כאילו משהו משונה מאוד גדל לך בתוך הצלעות, ועומד לבקוע בכל רגע ולאכול אותי בעודי חיה. ואז להטיל ביצי-חייזרים בתוך הצלעות של כולנו, ולהשתלט כך לאט לאט על המין האנושי.
אני לא חושבת ששמלות אמורות להעלות בי טרואמות של סרטי ניינטיז על חייזרים שמנסים להשתלט על המין האנושי.
אבל היי, מה אני יודעת..?

אני יודעת שהאוברול של קיילי קוקו ממש מכוער:
צילום: Bauer Griffin
 מילא ללבוש אוברול מסנוור עשוי ספנדקס ולייקרה, אבל לא יכולת לפחות לעשות לו מכפלת?

ביבר פיבר? לא אצלי.

יש כמה סלבס שם בחוץ שאני, באופן אישי, מסרבת לכתוב עליהם. 
ליידי גאגא למשל. 
לא משנה לי כמה מטורפות יהיו התלבושות שלה, מה צבע הפאה שלה היום, אם היא שוב יצאה מהבית בלי מכנסיים או אם השמלה שלה עשוייה מבשר נא אמיתי. הזעקה הנואשת שלה לתשומת לב כל-כך מיותרת בעיניי שאני פשוט מתעלמת ממנה לחלוטין.
אותה המדיניות החזקתי כלפי ג'סטין ביבר. הוא קטן, הוא מעצבן, ואין לי שמץ של מושג מה הוא שר ולמה ואיך הוא נהייה כל-כך פופולרי בין לילה. 
ייתכן והזדקנתי.
ייתכן גם שהרסתי לעצמי כרגע כל סיכוי שבנות 12 - 17 אי פעם יכנסו שוב לאוי כפרה לא! - - - פוצק אל תכעסי עלי...

אבל יש מראות בחיים האלה שהמצפון שלי לא נותן לי לעבור עליהם בשתיקה, למען הטוב האנושי.
צילום: Getty
DUDE.
I MEAN - DUDE - SERIOUSLY
החרג'וק הקטן הזה, שאני בספק אם היה בחיים בכלל בתקופה שבה "הצלצול הגואל" שלט על מרקעי הטלוויזיה, מסתובב לי בטי-שירט עם הדפס של קלי קפאוסקי  !!!!! קלי המגניבה, מלכת השכבה וחברתו הנצחית של זק מוריס  !!!! אייקון המלכה של שנות ה-90  !!!! הבחורה שלבשה שמלות מיני צמודות (מעניקות ההשראה לאמריקן אפארל אני בטוחה בזה) לבית-ספר עם הכתפיות שמוטות הצידה, או ג'ינסים ממש גבוהים, חולצות בטן ושלייקס !!!! ומלא ספריי לשיער !!!!

- - למי שאין לו מושג על מי אני מדברת,
א. תתבישו לכם
ב. תעמידו פנים שזו תמונה של וואלרי מבברלי הילס - סבבה?

עכשיו תראו. אני הייתי מאוהבת בליאונרדו דיקפריו כמחצית מחיי ההתבגרות שלי, ולכן אני מבינה לליבן של כל הטינאג'ריות שמחפשות מפלט סמי-נשי להורמונים המתפרצים שלהן. 
אבל ליאונרדו דיקפריו - נשי ככל שהיה בצעירותו - בחיים לא הסתובב עם חולצות של טיפאני אמבר טייסן, ובטח ובטח שלא התאים להן נעלי ספורט עם סוליות בצבע ורוד. 
והוא גם בכלל לא לבש סניקרס ורודות כמו אלה למשל
צילום: Getty
וגם בטח ובטח שלא שיווק בשמים שדומים בצורתם באופן מחשיד לבושם "לולה" של מרק ג'ייקובס.
אני רק אומרת..
אני לא מבינה מה הסיפור של הג'סטין הזה. הוא עשיר בטירוף. הוא מאמין אדוק. הוא משווק עצמו כבתול. יש לו את החברה הכי חמודה בהוליווד (סלינה גומז - שלא משנה כמה אנסה לשנוא אותה - היא מתלבשת מעולה והיא יפייפיה damn it) ויש לו ים מעריצות בנות 12 שמוכנות להשכב על פסי רכבת בשבילו.
אז למה הוא מתעקש לעשות לי את זה למה?!
למה לחלל מוסדות קודש של הניינטיז?? למה זה מגיע לי ?!

ולמה למען השם קלי זורמת איתו?!
צילום: Getty
תתביישי לך קלי. ממך ציפיתי ליותר.

יום רביעי, 22 ביוני 2011

מה זה בכלל amfAR ??

בפעם האחרונה שראינו את קאשה, היא הסתובבה בטקס הבילבורדס כשהיא לבושה בתחפושת שליידי גאגא זרקה בשנה שעברה, ואז הופיעה באחד משיריה כשהיא מחופשת לעורב עצבני מאוד / זמרת ליווי של ביונסה. 
לכן, אין לתאר כמה שמחתי כשראיתי אותה השבוע בגאלת amfAR למען המלחמה באיידס
צילום: Getty
היא כל-כך נקייה, כמה לא צפוי!
הייתכן שכל הזמן הזה קאשה היתה ממש יפה ולא שמנו לב כי היא תמיד מורחת את עצמה במלא נצנצים ומצחצחת שיניים עם בקבוק של ג'ק?? 
וגם - הנמשים שלה כאלה חמודים!
ואפילו תוספת השיער האקראית הכחולה שלה מעלה בי חיוך משועשע. היי - זה מבליט לה את הכחול בעיניים.
צילום: Getty
עכשיו אם רק היינו מצליחים לשים עליה מכנסיים....

עונת החתונות

אחת החברות הכי טובות שלי - זו שהתחילה את השימוש בכינוי "פוצק" שמאז הפך להיסטריה לאומית - מתחתנת בעוד כחודשיים. מדובר על ארוע מרגש עבור כולנו, שכן, זו הראשונה בחבר'ה שמתחתנת.
אמא'לה הגענו לגיל.

מזל טוב חברה!!

בכל אופן, כולנו "הבנות" מתכננות ללא הפסקה את הערב החשוב עוד יותר מהחתונה עצמה - מסיבת הרווקות. 
מכיוון שלא הייתי מעולם במסיבת רווקות, התייעצתי ותחקרתי את כל העולם ואשתו: איפה עושים, מה עושים, אילו משחקים, איך אופים עוגיות בצורות של אברי-רבייה, ואילו מתנות כדאי להביא. על כל השאלות קיבלתי מענה מלבד לאחת.
מה לובשים למסיבת רווקות של חברה?
אף אחת לא ידעה לענות לי. 
אז את מי שואלים?!

למזלי, פניתי לבן-אדם הנכון - וונסה מיננילו.
ונסה מתחתנת בשבוע הבא עם ניק לאשיי, בעלה לשעבר של ג'סיקה סימפסון, והיא הסכימה להראות לי - הכפרה - מה היא  לבשה למסיבת הרווקות שלה:
צילום: Bruice Juice
אוי ונסה, אני כל-כך שמחה שדיברנו. עכשיו אני יודעת ב-ד-י-ו-ק מה ללבוש למסיבת הרווקות של החברה. 
כל מה שאני צריכה עכשיו זה להשיג שמלה עשוייה משריון של ארמדילו משולב עם קשקשי-דגים בצבע של ספריי-שיזוף, להתגלגל בין השיחים כך שיצמדו לשמלתי דרדרים בגדלים שונים, וכמובן - נעלי עקב.

תודה!!

עכשיו אם את יכולה רק ללמד אותי לאפות....

מופע שנות ה - מה?!?

זוכרים את הסדרה דארמה וגרג..?
אחחח, איזו סדרת שטות זו היתה. כיאה לסדרות הסיטקום הטפשיות של שנות ה-2000 המוקדמות, היא לא עסקה בכאבי התבגרות טינאייג'רים (כמו בשנות ה-90) או בערפדים (כמו בימינו) - אלא דווקא בזוג צעיר בני שלושים ככה. דארמה היתה ההיפית הספונטנית, ה"נשמה המשוחררת" חסרת המעצורים שלבשה שרוואלים וחולצות בטן, בעוד שגרג היה בוק מרובע ומשעמם שנלחץ מכל שטות ומפחד מאמא שלו. 
והם גידלו ביחד מלא כלבים ותמיד היה נדמה לי שהיא  לא לובשת חזייה.
אני לא זוכרת את הסדרה ממש כמו שאני זוכרת את עצמי צופה בה בערוץ Star World בתקופת התיכון היפה שקדמה ל-יס ול-הוט. זוכרים את הערוץ המופלא הזה?? שהיה רוכש ארבע סדרות בדיוק ומריץ אותן בלופ לאורך כל היום?

בכל אופן, ככה דארמה - ג'נה אלפמן - נראית היום:
צילום: Getty 
אני מודה שאם לא הייתי רואה את כל הסדרות (כולל כולן - מביך בטירוף, אני יודעת) בלופ ב-Star World, הייתי זורקת ניחוש שג'נה בכלל שיחקה איזו חברה מבוגרת בקולג' של הדמות של אשטון קוצ'ר במופע שנות ה-70...
... שגם ראיתי בלופ.  

יום שבת, 18 ביוני 2011

אוי כפרה לא! Britney's BACK

היה היתה ילדה מתוקה בשם בריטני, שגדלה אי שם בערבות הדרום של לואיזיאנה. היה לה פרצוף חמוד שקלע לטעם הממוצע של כל אמריקאי מצוי וקול חביב ופופי.. מאז הרבה מים עברו בנהר... היא התמכרה, נגמלה, התחתנה, התמכרה, עשתה 2 ילדים, התגרשה, עשתה לעצמה קרחת, נגמלה, התחתנה, התמכרה, התגרשה, נגמלה ועכשיו היא נראית ככה:
צילום: Splash
מה שמטריד אותי הרבה יותר מהכל זה פס החוטיני (ביננו, אין סיכוי שבחורה שנראית ככה לובשת טנגה) שמורם במכוון מעל קו הג'ינס ומשובץ בקריסטלים סגלגלים שתואמים לכל הזוועה הזאת.
בבקשה תחזרי למרכז הגמילה ותנסי שוב.

אוי כפרה לא! קסטרו

אחד הדברים שאני הכי אוהבת באוי כפרה לא! זה שהיא (?) מאפשרת לי לחיות בסרט.
הסרטים האהובים עלי ביותר? סרטי מתח.
אוי כפרה לא! שולחת אותי למשימות עיתונאיות מאתגרות ומסוכנות (הזוועות שברנואר השאירו עלי צלקת נפשית לכל החיים) ומאלצת אותי - בכל חנות בגדים מחדש - לאמץ לעצמי זהות בדויה אחרת. בדיוק.
אני מסתובבת בחנויות בגדים, אייפון בשליף, מוכנה לתעד כל פשע אופנתי מבלי להסס. חבר'ה זה לא קל. המשימה קשה ומאתגרת. המוכרות בחנויות - וגרועים מהן - המוכרים, מתרוצצים סביבי כמו הייתי טרף חי: "להביא לך מידה??" "לעזור לך?" "שיואו זה הורס כפרה את חייבת למדוד" ועוד. לכן, כאמור, אני מאמצת לי זהויות בדויות. או במילים אחרות -
I go undercover  !!!!
בחנות אחת אני מעמידה פנים שאני סטייליסטית ואוספת בגדים להפקת אופנה. דמות ה"סטייליסטית" מקנה לי את הלגיטימציה להסתובב עם משקפי שמש, לשלוף בגדים בהפגנתיות מכל הקולבים ולצלם אותם, ועוד לענות למוכר המעצבן באנגלית ובנפנוף יד:
" My assistant will be back later to pick up a few items ".
והוא בתגובה - כמעט ודומע מהתרגשות.

בחנות אחרת אני מעמידה פנים שאני קניינית אישית ללקוחה טחונה בכסף. יצויין כי אני עושה את זה כשאני בג'ינס ואולסטאר במקרה, אבל למזלי הרב, מוכרות פרחות בחנויות בגדים לא באמת מצליחות לראות מעבר למבט המזוגג בעינייהן, או שהן סתם מסונוורות ע"י משקפי השמש והאייפון.
כן - זה כל מה שצריך בארץ בשביל לרדת אנדרקבר - משקפי שמש של אירוקה ואייפון.

בקסטרו אימצתי זהות בדויה של "באתי לחפש לאחותי הקטנה משהו ללבוש ואני מצלמת תמונות ושולחת לה בלייב על מנת שתוכל להחליט בעצמה אבל בעצם בינינו אני מרגלת 007". וזה עבד. לזמן מה...
הבה לא נקדים את המאוחר.
שנתחיל בסיבוב?

ידעתי שמשהו כאן מעוות מאוד עוד לפני שנכנסתי פנימה. לא הייתי צריכה יכולות ג'יימס-בונדיות בשביל זה - בסך-הכל הצצתי בחלון הראווה:
מחלון הראווה הציצה אלי בחזרה סבתא מזדקנת בחצאית כפלים בצבע של חיים מעופשים כשלידה - בובת ראווה מבולבלת מאוד. אם היה מדובר בבחורה בשר ודם היתי ניגשת אליה ולוחשת לה באוזן ' פסססטט, כפרה, שמלת-המחוך שלך הפוכה. לא שמת לב שמשהו לוחץ לך מתחת לציצי??' .
אני לא יודעת אם זו השמלה כי לא מצאתי אותה בחנות (ופחדתי לשאול את המוכרות) אבל קיימות כאן שלוש אפשרויות:
1. הסתומה שאחראית על חלון הראווה התבלבלה ושמה על הבובה רק את הקומבינזון שמגיע מתחת לשמלה האמיתית!
2. הסתומה שאחראית על חלון הראווה כנראה ממש מפגרת ולא יודעת שתווית הבגד הולכת מאחורה בגב
3. הסתומה שאחראית על חלון הראווה ניסתה לצאת סופר-מגניבה ומכתיבת-אופנה והלבישה את הבובה כששמלתה מסובבת - בכוונה. אם אכן באופצייה השנייה מדובר - אני קצת עצבנית. כבר אמרתי את זה בעבר - קצת אחריות חברתית, כפרה! שהרי, את יודעת שאם תלבישי ככה בובות בחנויות ראווה, בטוח תבוא הפרחה שתחשוב שזה הטרנד בימינו ולפני שנספיק להגיד "בונד, ג'יימס בונד", יתרוצצו לנו עשרות פרחות בין הרגליים עם שמלות-מחוך מסובבות לחלוטין, וציצי נשפך מעליהן בחוסר-חן משוויע.
אבל העיקר שהיא במשקפי טייסים וצמידי cuff של וונדר-וומן.
איכס.

החשק להכנס לחנות כבר דיי יצא לי בשלב הזה אבל - שליחות עיתונאית היא עבודת קודש. אחרי הכל אני 007 / מחפשת בגדים לאחותי הקטנה.

אז את החולצה הזו אני כנראה כבר לא אקנה לה:
~ אנחה כבדה~
נכון שאם היית רואה את החולצה הזו על מישהי ברחוב היית אומרת לעצמך: קסטרו  ..?  נכון?!
כל-כך לא מקורי, כל-כך חסר השראה, וכל-כך לא הגיוני מבחינת גזרה. החולצות האלה, העשויות בד "רשת" זול ונצמד וחתוכות בגזרת empire  מתחת לציצי, אף פעם לא מגיעות עד למתחת לציצי. ולא רק לבעלות חזה גדול יותר מ-B. תמיד התפר איכשהו מוצא עצמו באמצע החזה שלך ואז את סתם נראית בהריון. ולא מספיק שאת נראית בהריון, אלא גם שיש לך סמל גרוזיני רקום לך על המחשוף.
ובמידה והתעניינת, בקסטרו: הריון + גרוזלנד + טעם רע ממש + גירוד = 140 ש"ח.

הגופיה הזו, יקרה (160 ש"ח) ונוראית עוד יותר. היא נראית כמו וילון זול בבורדל בלקני, שמסריח מעשן סיגריות והבחורות בלובי לובשות... את השמלה מחלון הראווה. גם הביצוע כל-כך חובבני, שזה נראה כאילו עובדי הסווט-שופ בתורכיה (או איפה שלא מייצרים את הבגדים בקסטרו) החליטו לחפף, ובמקום לתפור דוגמאות תחרה הם גזרו קרטוני ביצוע שחורים בסטנסילים והדביקו לחולצה עם דבק-חם.
אבל העיקר שהסטייליסטיות של קסטרו הצמידו לחולצה שרשרת בשביל לשדרג את הלוק.
שמתם לב פעם שכמעט כל הבגדים על הקולבים של קסטרו משולבים עם תכשיט כזה או אחר? לא שיש לי בעיה עם ניסיונות לשדרג מכירה, אבל יש  לי בעיה כשמדובר בניסיון נואש להסוות סתמיות של בגד.

ואת יודעת איך הכי קל להסוות סתמיות של בגד?
לוקחים בד זול, שקוף ומקומט עם הדפס חינני, מוסיפים לו כיווצים במותן, ואין-סוף מלמלות וכפתורים.
אוי כפרה לא!
אם החולצה הזאת היתה יותר עמוסה היא היתה מתפרקת. זה פשוט יותר מדי! כולל המחיר - 160 ש"ח בשביל  להראות כמו גוש קצפת מחמיץ.

החולצה הבאה הזכירה לי בדיוק, במידה ושכחתי, למה יש  לי בעיה כל-כך גדולה עם קסטרו:
הם כל-כך משתדלים להיות טרנדיים ורלוונטיים אבל התוצאה היא עלובה ומעופשת. כאילו - מה זה?? אני מבינה שבגדים סרוגים זה ה-הייפ בימינו, אבל נו באמת! מה אני אמורה לעשות עם הבדיחה הזו? אפילו הקולב בוכה לי עוד רגע. אולי הם התכוונו שאקנה את הגופייה הזו ללבוש מתחת?
אני לא מבינה, אנחנו מנסים בכח להראות ממש זול, או שזה בטעות יצא לכם? כי ה"פנינים" שהוספתם למעלה לא עוזרות להפוך את הגופייה מפיג'מה לקלאסית. שלא לדבר על כמה זה בטח מגרד בבית-שחי.
ואם יש משהו שלמדנו מרנואר - שחי אדום, מגרד ומגורה זה ממש לא סקסי.

אבל יודעת מה כן סקסי?
כשכל שד שלך בנפרד מגדל שפם והתוצאה הסופית נראית כאילו בוהה בך ציצי.
That's some scary shit. השפם הזה עולה 130 ש"ח, שזה בערך הסכום שתצטרכי לשלם לקוסמטיקאית על מנת להוריד את זה. על כן, השאלה הנשאלת היא: אם אני משלמת למישהי שתוריד לי כל שערה מיותרת מהגוף, למה שארצה באופן וולונטארי לחלוטין ללבוש כאלה על החזה שלי??!

"צריכה שירות??" שאל פתאום קול מתקתק מאוחרי. שיט. המוכר עלה עלי.
"שמלות. אני מחפשת שמלות לאחותי הקטנה".  ברור שהוא קנה את זה - משקפי שמש ואייפון.
המוכר כיוון אותי באדיבות מאוסה לעבר השמלות, ומצאתי את עצמי ניצבת מבולבלת מול עשרות קולבים ומדפים.
למה מבולבלת?
לא. מצאתי. מה. לצלם.
כאילו - כל-כך משעמם שאפילו לא מצאתי על מה לרדת!
שקר וכזב - ברור שהיו כמה דברים, ומזל שהמוכר עקב אחרי ו"עזר לי" אחרת הייתי מפספסת את כל האושר הזה.

המממ. 330 ש"ח. לא ידעתי ששק תפוחי אדמה עולה כל-כך הרבה בימינו. ואני חשבתי שהקוטג' התייקר.

את השמלה הזו אני מצטערת שלא מדדתי, כי עכשיו כשאני בוחנת אותה מקרוב, היה מעניין מאוד לבדוק כיצד בא לידי ביטוי, כשהשמלה מונחת על הגוף, היחס שבין ההדפס הפרחוני מעורר הבחילה הזה לבין תצורות הפרחים התלת-מימדיות ההזויות האלה בקולר. מעניין אם במבט-פרופיל הפרחים האלה נראים כמו גידולים משונים הבוקעים הישר מעצם הבריח...

השמלה הזאת כל-כך פתטית בעיני שאני לא מוצאת שומדבר שנון להגיד עליה.
תעזרי לי פוצק. כי לי השמלה הזאת צורחת "משבר אמצע החיים" של אישה בת 50 פלוס שעושה פדיחות לבת בת ה-16 שלה ומנסה, ללא הצלחה, להתלבש כמו טינאייג'רית.

עצוב מכך, זה גם מגיע בוורסיה חולצתית, נוטפת אלנבי-שיק:

אלנבי שיק??
לא פגשנו את זה ברנואר??
ובכן, כאן נכנסה לתמונה זהות המרגלת שלי. אינסטינקט פנימי זעק לי שמשהו כאן לא בסדר ושאני חייבת לאמץ את חושיי ולהבין במה מדובר.
הסתכלתי מסביב ופתאום הבנתי -
כל מה שאני רואה סביבי - ראיתי כבר ברנואר / מנגו !!

רוצה הוכחות?

כמו במנגו, גם המעצבים של קסטרו חשו שאי אפשר הקיץ בלי שמלת-מלח בשילוב ניחוח סיקסטיז:

...או  כמו ברנואר, שמלות פרחוניות סמי-בנויות עם הדפסים מחרידים וגזרות שלא מחמיאות, גם לא לבחורות המלבניות ביותר (ומי בישראל היא נטולת קימורים, מי?!)
מה זה פסי-התפירה השחורים הדוחים האלה? ושורת הכפתורים מקדימה?? מתי יצרני בגדים יבינו שכפתורים / ריצ'-רץ' לאורך כל הקדימה של שמלה גורמת לה להתקמר ולעמוד בקשיחות מצחיקה?!!
איכס, והדוגמא הזו מזכירה לי אריחי אמבט מצועצעים של בתי מלון.

... או בגדי גוף מנוקדים חסרי תועלת:

... שעדיין לא הבנתי מה בדיוק עושים איתם...

לא. אחותי הקטנה לעולם לא היתה מסכימה ללבוש את זה.
וגם לא "חולצת משי שדוחפים לתוך חצאית גזרה גבוהה וזה אמור להראות כאילו קלאסי":
כל-כך זול.

גם לקסטרו, כמובן, יש גרסא משלה לשמלת ג'ינס. 
לי באופן אישי זה נראה כמו גרסא נשית של אוברול עבודה של פועלי ביניין, מאלה שמצולמים בתמונות שבהן רואים את כל מנהטן מלמעלה..? ואני לתומי חשבתי ששמלה אמורה להיות נשית.
אבל מה שהכי מצחיק זה הכיתוב על התווית בפנים:
"פריט זה נצבע בצביעת אינדיגו ייחודית, היוצרת מראה דנים מושלם ואופנתי. תיתכן ירידת צבע במגע עם הגוף ובמגע עם פריטים בהירים". בחיי שזה מה שכתוב.
אני אתן לך להחליט לבד מה דעתך על העניין, ובמיוחד על "צביעת אינדיגו (כחול) ייחודית" ו-"מראה דנים (ג'ינס) מושלם ואופנתי". אני הבנתי מזה מסר מאוד פשוט, בתרגום חופשי:
"צבענו את הג'ינס בכחול. הצבע יורד בכביסה".

מחלקת הנעליים החדשה בקסטרו גרמה לי להרים גבה בתהייה:



אז מסתבר שקסטרו, כמו מספר חנויות בוטיק בימינו, מוכרות כפכפים ונעליים ממותג איטלקי חדש בשם MEL.
המוכר סיפר לי עם דמעות התרגשות בעיניים שמדובר בנעליים עשויות משרף אמיתי!! גומי לא סינטתי!!! 
ורק ב-130 ש"ח!! וואו!!
סינטתי או לא, עדיין מדובר בגומי. העיצוב המצועצע הוא כבר עניין של טעם ובכך נתון לויכוח, אבל למען השם - למה שארצה להסתובב בישראל בחום יולי-אוגוסט בכפכפים מגומי? כי אני לא מזיעה מספיק?!  מה אני בעונש?! מה כתוב לי 'פרייארית' על המצח?!

ואם כבר להוציא אותי פרייארית...
קסטרו מעולם לא היו ידועים במקוריות מי יודע מה, אבל אני מרגישה שלאחרונה הם עוברים כל גבול. ולא מדובר רק על רנואר (סוגיית מי-מעתיק-ממי היא כמו סוגיית התרנגול והביצה, ומעניינת כמעט כמותה), אלא כבר על מותגים בינ"ל.
בואו ניקח לדוגמא את התכשיטים החדשים מבית קסטרו:

והנה שרשרת שקניתי באתר המופלא של ASOS לפני חודש:
יש כאלה גם עגילים.
ב-ASOS זה עולה בסיבות ה-30 שקל ומגיע עם שליח עד הבית, בעוד שמוצרי האיכות של קסטרו, שמשחירים אחרי שימוש ראשון, עולים 50 ש"ח כל אחד.

מילא תמכרו אותם מוצרים בדיוק כמו ברנואר או מנגו - לא איכפת לי, אבל ASOS?!?  עד כאן.
בתור 007 אני מרגישה חובה מוסרית לדווח היישר למלכת אנגליה. או לפחות לאחיות מידלטון.

בעודי עומדת עם אייפון בשליף ומנענעת ראשי באכזבה עמוקה, ניגשה אלי מוכרת.
"סליחה!" היא קראה לעברי, בעודי מעמידה פנים שאני לא שמועת, אלא עסוקה בלבחון מקרוב פיסת מתכת שנדרסה ע"י משאית אך משווקת בתור עגילים
אבל המוכרת הפרחה לא וויתרה. 
היא עלתה עלי. שיט.
"סליחה את לא יכולה לצלם פה!!"
אבל אני, אנדרקבר מנוסה שכמותי, לא התבלבלתי לרגע.
"אני?!" התממתי, "אני בסך-בכל מחפשת בגדים לאחותי הקטנה".
"אבל את מצלמת! ראיתי אותך"! אמרה המוכרת חדת ההבחנה.
"נכון. אני מצלמת לאחותי אפשרויות, היא בוחרת מה שהיא רוצה ואני קונה לה." נכנסתי למתקפה "מה, את לא רוצה אקנה לאחותי בגדים?"
פתאום הפרחה נראתה מבולבלת. "תקני, תקני, אבל אסור לצלם".
"אבל למה?!" התעקשתי, מתוך הבנה שהולך להיות כאן משעשע.
"כי הרשת אוסרת על צילום בחנויות."
"תסבירי לי למה" לחצתי עוד קצת.
"כי הם מפחדים מהעתקות".

קסטרו מפחדת מהעתקות.

אה-הא!!  כפרה עליך, את לא יודעת מה עשית עכשיו. I'm going 007 on your ass.

"מפחדים מהעתקות?" שאלתי בתמימות, "הלא, כל אחד יכול להכנס לקטלוג האינטרנטי שלכם, או לצלם מבחוץ את חלון הראווה... ממה הם מפחים בדיוק..?"
"נכון", ענתה לי המוכרת הפרחה במבט מלא בידע ומיסתוריות, " אבל את לא יודעת מה הולך שם בחוץ!".

חייכתי מאוזן לאוזן, התנצלתי ויצאתי מהחנות בצייתנות.

אני דווקא כן יודעת, חשבתי לעצמי.
ועכשיו - יודעים גם כל החברים של אוי כפרה לא!