דפים

יום שלישי, 1 במרץ 2011

אוסקר,כמה טוב שהגעת...

אוי פוצק פוצק, שבוע קשה עבר על כוחותינו. על כן, הייתי נואשת להסחה טובה - שמלות האוסקר!! אין כמו לשבת בשיעור ארווווך ומעייף (דו-לאומיות באיפה?! על מה דיברנו..?) ולדפדף בין בלוגי-האופנה האהובים עלי, בעודי בוחנת באופן מדוקדק כל שמלה ושמלה שצולמה על השטיח האדום, ומסננת הערות ביקורתיות ועוקצניות לעבר כל שמלה ו/או שחקנית חטובה, "שזופה" ומתוקתקת.
אני יודעת שאמרנו שנבחר את השמלה האהובה עלינו, ואת זו השנואה ביותר (שגרמה לי לזעוק בקול רם - אוי כפרה, לא! וגררה מבטים מאיימים מצד המרצה שלי), אבל לא התאפקתי ואספתי על הדרך עוד כמה (שמלות והערות ביקורתיות/עוקצניות). לפני שאחלוק אותן איתך, אני רוצה רק להגיד - הרצון לכתוב על כל אווטפיט בטווח הראייה שלי (הכולל רדיוס של 20 מטר סביבי + עולם האינטרנט במלואו) הוא כל גדול שקשה לברור ביניהם!


שנתחיל?


ללא ספק הלוק המנצח של הערב - מילה קוניס בשמלה של אלי סעב
צילום: Getty
 וואו. כל-כך קליל, כל-כך זורם. כמו לרוץ יחפה בשדה (להזכירך את קיבוצניקית), כמו כלבלבים בפרסומת של נייר טואלט, כמו בריזת אחה"צ נעימה, משולבת עם ריח פרחים ואיזו קשת בענן אחת או שתיים. הצבע רך ונעים ומחמיא לה מאוד.  תראי באיזה אלגנטיות זה יושב עליה, בהתחשב בכל התחרה וה-sheerness:
צילום: Getty
אל תראי עצובה מילה, לא רק שהתחמקת ממראה טראשי פוטנציאלי לשמלה מסוג זה, גם עשית את זה באופן עוצר נשימה! מצד שני, עם יופי כמו שלך, זה לא ממש משנה מה לובשת.


And now, if you don't mind, I'm going to eat my feelings.


רוב השמלות האחרות שראיתי על המרקע (או בעצם, במחשב) דיי שיעממו אותי, ולכן בחירת הגרועה ביותר היא לא פשוטה. ואז נתקלתי בזה:
צילום: Getty
קמילה אלבס בשמלה של Zuhair Murad.
אאווץ'. קמילה, את בסדר? הפריחה על הצוואר שלך נראית רע. כדאי שתלכי לבדוק את זה. אני חושבת שזה מתפשט. כלומר, מתפשט אלי, כי עכשיו בא לי לגרד בדיוק שם.
דיי מיציתי את הלוק: עוד גזרת "זנב בת-ים", עוד צבע נייטרלי מכוסה בתחרה מעליבה כמעט, ומת'יו מקונהיי. ךשחלגדיה89פש - - סורי נרדמתי לרגע על המקלדת.  - - - כל כך חסר השראה.
מעבר לכך, זו רק אני או שהשמלה טיפטיפה צמודה מדי..? היו תמונות שזה היה נראה קצת מתוח מדי באזור הבטן. ואם יש שיעור אחד שלמדנו - מאמי, תקני מידה אחת גדולה יותר. התווית נמצאת בבפנים של הבגד - אף אחד לא רואה איזה מידה את לובשת.
צילום: Getty
I mean look at it. It's just so awkward!  Maybe if she got rid of the long neckline? It would still put 
me to sleep though. Also, don't slouch! Your arm candy, after all, is Matthew Mcconaughey (wow this took me forever to spell), while, although is not my cup of tea, most women find to be quite hot. So you can at very least TRY to stand up straight and look interested, instead of wanting so badly to itch.


פרס הנואשת ביותר מוענק חגיגית ל.... קמרון דיאז בשמלה של קרולינה הררה:
צילום: Getty
קצר מדי למטה (איך את יושבת למען השם?? כל-כך לא סניטארי).
פלאפי מדי מלעלה
צמוד מדי
הכיסים האלה הם ממש לא חברים שלך
הנעליים נראות כמו שני גושים שחורים חסרי משמעות (סליחה ג'ימי צ'ו)
אמא'לה הזרועות שלך גורמות לי לחשוש שמא תכי אותי.
אבל זו לא הבעיה שלי עם השמלה הזו. הבעיה כאן היא אחרת.
קמרון, מאמי, אני ואת טרם הספקנו להכיר. אני פוצק ואני גרה בירושלים. ג'רוזלם בשבילך. דה-הולי-סיטי. אבל הפרחות פה? not so holly. צמוד מדי, קצר מדי, פלאפי מדי, כיסים בצד, הדפס סמי-חייתי.... נשמע כמו משהו שהן יאהבו. אני כבר רואה אותן, בעייני רוחי, מסתערות על החיקויים הזולים של השמלה הזו בחנויות שברחוב יפו. כולל חיקויי נעליים. פעם הבאה שאת יוצאת מהבית, תחשבי גם עלי, האדם הקטן, ותלבשי על עצמך משהו עם טיפה יותר טעם וקלאסה.
תודה.


And speaking of fluffy:
צילום: Getty
מריסה טומיי בשמלה של Lily et Cie 1950 Charles James שכנראה, כמוני, הרגישה לא משהו והקיאה על עצמה שכבות של שיפון. שמלה יקרה, אנא פני לקמילה אלבס שתשמור לך מקום אחריה בתור לרופא. ותבקשו בשבילי משהו בשביל הגרון.


עוד אחת שניסתה יותר מדי: אמה סטון בשמלת דיור.
צילום: Getty
אויש, כפרה, לא. ממש לא. תחזרי הביתה מייד ותזרקי אותה. אבל לא לפח, אלא היישר אלי, על מנת שאוכל לתלות אותה אצלי בארון שלי. And although I vow never to wear it, I promise to take it out  of the closet once a week and lovingly touch the brilliant bead-work on the top half. Just brilliant.


And speaking of bead-work:
ליה מישל. מכיוון שכבר הזכרת אותה בעבר, פוצק, הייתי חייבת לתת לך (ולשמלה היפייפיה שלבשה בטקס הSAG) קונטרה:
צילום: Getty
כאילו, סבבה, רוברטו קוואלי והכל אבל.... את חושבת שאת יכולה לצעוק "תסתכלו עלי!!!" בקול טיפה יותר רם? לא שמעו אותך במאחורה של הכיתה. מילא אם היית מועמדת למשהו (היא היתה מועמדת למשהו?). סחתיין על ההתאמה לצללית ולציפורניים. לזה אני קוראת התמדה. הבעיה היא שאני לא מצליחה להעריך את השמלה בכנות מבלי לחשוב על כמה כבדה היא (השמלה) נראית. כלומר, פיאט אחד קטנטן לא שוקל כלום. שמלת פייאטים שלמה? כבד מאוד. ומגרד. ומזיע. רק שלא תזלוג לך הצללית הכחולה התואמת.
את יודעת, בתמונה מוקטנת, זה קצת מזכיר את בגד הגוף של ספיידרמן. אם הוא היה לוקח אסיד ומסתכל במראה וזה היה בשנת 1976.


ועכשיו שהזכרתי את ספיידרמן ופייאטים ושנת 1976 באותו המשפט, הגיע הזמן ללכת לישון.
תורך פוצק!!


:)